טיפים לתקציבים-ויטמן משאבים

טיפים לתקציבים-ויטמן משאבים

למעלה מעשור עבר מאז התרחש המשבר הכלכלי הידוע בארצות הברית שהשפיע על העולם כולו, עמותות רבות חוו את הקושי בהתבססות על תרומות בזמן של חוסר יציבות, דבר שמזכיר לרבים מאיתנו את העיתוי הנוכחי שלאחר משבר הקורונה בו העולם שרוי בימים אלו. רצף הטלטלות הפיננסיות העולמיות יצרו צמצום בקרנות פילנטרופיות והצפה במיזמי גיוס המונים מצד שני. יש דרך שלישית לבעלי עמותה להישען על עוגנים כלכליים, שותפות עם גוף חזק שאינו תלוי טוב ליבו של תורם בודד. בכתבה הבאה נפתח דלת כיצד להיעזר במענקים ממשלתיים עם המומחה בתחום ר' יוסף ויטמן מנכ"ל "משאבים", מומחה בגיוס מענקים לעמותות ממשרדי ממשלה וקרנות סמי ממשלתיות.

עמותה יכולה להיתמך מ 3 מקורות עיקריים, הראשון: מכירת שירותים – גביית תשלום על הפעילות שלה, מה שעמותות חרדיות ממעטות לעשות כי כשהן נותנות – זה מכל הלב ולרוב ללא עלות או בעלות מינימלית, העוגן הכלכלי השני – הינו תמיכה מקרנות פילנטרופיות ותורמים, מי שמיומן בכך ומצליח- אשריו, העוגן השלישית המבוססת והיציבה מבין השלושה היא מענקים ממשלתיים. העוגן הראשון והשני- הם מחויבי המציאות שהעמותה תבצע אותם באופן ישיר. העוגן השלישית היא כבר שפה אחרת, זו עבודה מול משרדי ממשלה, גופים גדולים, שצריך לדבר בשפתם – בירוקרטית שוטפת. ועל כן, דווקא בהיבט הזה של מענקים ממשלתיים חובה לעבוד עם מומחים בתחום. ובכל זאת, ר' יוסף ויטמן מ"משאבים" נותן באדיבותו לקוראי העיתון הסבר אילו עמותות וכיצד יכולות להיעזר בתמיכות ממשלתיות.

 

 

מפת הדרכים למענקים ממשלתיים

סעיף  3א' לחוק יסודות התקציב
הממשלה מחלקת סכום המיועד בתקנה באופן שוויוני לכל העמותות העומדות בקריטריונים שנקבעו על ידה, בהתאם להיקף הפעילות. החוק בירוקרטי לחלוטין וכאשר העמותה תואמת ועונה על הדרישות, היא זכאית למימון.

קרנות ממשלתיות ועמותות בפרוק
כגון: משרד המשפטים – עזבונות ותובענות, קרנות הביטוח הלאומי ועוד. אישור המענק דרך הקרנות הללו מתבצע על ידי ועדה שתפקידה לבחון את הבקשות. הגשה נכונה מעלה את סיכויי ההצלחה לקבלת המענקים".

מיזמים משותפים
גוף או עמותה שיש להם מיזם ארצי והם סבורים שהוא מתאים לממשלה ועולה בקנה אחד עם האידיאלים שלה והיעדים השנתיים, יכולים להגיש בקשה לתמיכה במיזם המתבצע ביוזמה משותפת של העמותה והממשלה. זהו תהליך ארוך טווח ומורכב, שמערב גורמים רבים.

רשויות מקומיות
בחלק מהרשויות קיימת תמיכה לעמותות תושבות העיר. מדובר בתמיכה קטנה יחסית אך יציבה. מומלץ להתחיל בצינור הזה, כבסיס ראשוני לפעילות העמותה, ומשם לצמוח.

מכרזים ממשלתיים
משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מפרסמות מכרזים למציאת ספקים. זוהי דלת כניסה משמעותית לתת שרות בתחום התמכות העמותה עבור משרד ממשלתי. הגשה למכרזים דורשת ידע מקצועי רב, הכולל איתור של מכרז מתאים, בדיקת הרווחיות של המכרז, והכרת ההיבטים המשפטיים מאחורי ההליך

"התמיכה הממשלתית היא למעשה הבעת אמון בפעילות העמותה", מבהיר ר' יוסף ויטמן. "המדינה יודעת כי כספי ציבור ניתנים על מנת לחזק אוכלוסיות ייעודיות, בין אם מדובר באוכלוסיות חלשות, ובין אם מדובר בתקציבי תרבות או בריאות, ובלבד שהאוכלוסיות הייעודיות, שאותן סימנה הממשלה כיעד לסיוע, קיבלו מענה באמצעות העמותה.

העמותה מצידה, בעזרת התקציב, יכולה לתכנן המשך פעילות, לפרסם תכנית שנתית, לשכור עובדים ולנהל מתנדבים, תוך ידיעה כי תקציב המדינה מאפשר לה להישען על הכנסה בטוחה ורציפה.

אנו רואים ערך מהותי בייסוד קשרי גומלין ארוכי טווח מול משרדי ממשלה. השותפות הזו מעניקה לעמותה עוגן כלכלי יציב לאורך זמן, כשהפעילות מאפשרת ערוץ דיבור פתוח מול המשרד הממשלתי"

תהליך העבודה מול הממשלה הוא ארוך יותר ויכול לקחת אפילו שנה שלמה מרגע הענות לקול קורא ועד קבלת המענק

 

 

כללים לעבודה מול המשרד הממשלתי:

  • תהליך העבודה מול הממשלה הוא ארוך יותר ויכול לקחת אפילו שנה שלמה מרגע הענות לקול קורא ועד קבלת המענק, יש תהליכים מורכבים שיקחו אף זמן ארוך יותר. במהלך זהזמן בו הבקשה נידונה, יש לעמוד בקשר מול המשרד הממשלתי אליו הוגשה הבקשה ולבדוק את סטטוס הבקשה ולטפל בכל הנושאים שיעלו שיתבקשו מן העמותה. על העמותה או מי מטעמה המגיש עבורה את הבקשה – להיות אקטיביים בתקופה זו ולמהר להגיש כל דו"ח וטופס שיתבקשו.
  • על העמותה להתאים עצמה למשרד הממשלתי, לא הממשלה תתאים את עצמה לעמותה. משמעו שעל העמותה לדבר "בירוקרטיה". להקפיד על כל תג וסעיף, לעקוב אחר האותיות הקטנית ולא להסתפק ב "הם כבר יבינו" או "יהיה בסדר" כי לא יהיה בסדר. המשרד הממשלתי ממהר לפסול בעקבות אי דיוקים בהגשות.
  • העבודה מול המשרד הממשלתי אינה פרסונלית אלא טכנית ובנויה על בירוקרטיה ובניגוד לתמיכות פילנטרופיות ואינה כלל נשענת על הכרות עם פעילות העמותה או מנהליו. למשרד הממשלתי אין סנטימנטים כלפי עמותה זו או אחרת. ולהיפך – הכרות אישית עם העמותה יכולה להוות ניגוד אינטרסים.
  • המענקים ניתנים על בסיס שיוויני אך לא כולם מקבלים את התמיכה והיא ניתנת במשורה. במידה והעמותה נענתה לקול קורא ולא קיבלה את המענק היא תקבל "פסילה". הפסילה תשפיע לשנה זו, ולברה אחריה. על כן יש להקפיד על מיקוד ודיוק ובכל מקרה להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום.
  • סעיף זה הוא חשוב במיוחד – כיוון שגם אם עמותה קיבלה תקציב – יתכן ואינה מודעת כלל לעובדה כי היא מסתפקת במה שאושר לה אך היא יכולה להגדיל את התקציב המגיע לה על פי חוק.

 

ר' יוסף ויטמן:

"ארגון כמו שלנו שמתמחה לאורך ולרוחב בנושא של תמיכות מצליח על ידי הצלבת מידע וחשיבה אסטרטגית טובה למצוא לעמותה תמיכות שבאופן עצמי לא היו חושבים בכלל לגשת לכיוון הזה. אנו מתאפיינים בחשיבה מחוץ לקופסא ולביצוע שמתאפשר על ידי הכרות קרובה עם הדרישות של הגורמים הממנים".

אופי חלוקת הכספים המוסדיים –היא חלוקה שוויונית לכל מי שעומד בקריטריונים. בסופו של דבר – מי שמתאים, ומגיש נכון את המסמכים, ודוחו"ת הביצוע לאחר מכן, אמור לקבל תמיכה. לא מדובר בגחמה של קרן פרטית אלא בתמיכות שוויוניות. המענה למכרזים ולקולות קוראים הינו מלאכה מורכבת.  מדובר לעיתים קרובות על קולות קוראים בני עשרות עמודים, וצריך לדעת למצוא את הנקודות המדויקות בהם יש השקה לפעילות העמותה, ולהימנע מנקודות חיכוך שאינן תואמות במאה אחוז. צריך לדעת איזה שינוי קטן בפעילות העמותה, או רישום סדיר ייתן פתרון לנקודות חיכוך אלו. היתרון של "משאבים" שהם מתמחים בכל הפן הבירוקרטי, ומניסיון עם מגוון רב של מאות עמותות הם רואים תמונה מאוד רחבה ויודעים לתמרן בתוך הסבך כדי למקסם את גובה התמיכות.

 

ר' ויטמן מרחיב: "שיטת העבודה של "משאבים" לא קיבלת- לא שילמת. הצוות של משאבים עושה את כל ההתאמות, האסטרטגיה, החשיבה, ליווי וטיפול על ידי מנהלת תיק לאורך כל ההגשה,  ורק כאשר העמותה מקבלת את התמיכה לחשבון הבנק שלה, רק אז משולם שכר טרחה למשאבים. מנהל עמותה שרואה לרחוק, מבין כי ניתן להצמיח את העמותה ולהצעיד את הפעילות קדימה על ידי הסתייעות בבעלי מקצוע. משאבים מתעסקת אך ורק  בגיוס ממקורות ממשלתיים, מקרנות סמי ממשלתיות והקדשות. ליבת העיסוק של משאבים הינה איתור יצירתי של מקור מימון, וטיפול מלא בתהליך כאשר למנהל העמותה יש ראש רגוע להתמקד בעשיה היומיות של העמותה, בידיעה שמשאבים מביאים לו עוגן כלכלי משמעותי לעמותה."

 

אדם בודד או עמותה יחידה אינה יכולה להיות בעלת ידע מספיק, דרוש ניסיון, רוחב ראיה ועומק הבנה בתחום.

משאבים מעסיקה צוות גדול ומיומן בתחום המדויק של תמיכות מוסדיות, יש לה נגישות גבוה למידע, בכל אשכולות התמיכה לעמותות, יכולת להצליב מידע ולמידת עמיתים פורה, מנהל העמותה או גייס הכספים יוכלו להתפנות לדברים שהוא טוב בהם, משאבים מורידה ממנו את עול ההתנהלות מול משרדי ממשלה ותמיכות מוסדיות.

ר' ברוך הימל מנכ"ל עמותת רפואה וחיים:

נכנסתי לתפקידי לפני למעלה מעשור לאחר פטירת המייסד הרב חיים פישר, ואני ירשתי מקודמי כלל זהב שמנחה אותנו עד היום: לעולם לא לאכזב פונה. עד שהורה לילד בעל מוגבלות אוזר אומץ ופונה לעמותה בבקשת עזרה – לא נשיבו ריקם, גם אם הוא לא זכאי לסיוע מסוים. העניין הוא שכמות הפניות לא תאמה ליכולת גיוס הכספים שלנו והעמותה נקלעה לקושי תקציבי משמעותי. פנינו למשאבים שנרתמו לעזור לעמותה.

על התפתחות העמותה בעשור האחרון מספרת גב' בלה פולק – מנהלת בכירה בעמותה : פעילות העמותה כולה נעשית פנימית על ידי צוותים ומתנדבים שלנו. אנחנו מפעילים ימי הקלה (ימים בהם הילדים בעלי צרכים מיוחדים שוהים מחוץ לבית במסגרות נופש ייעודי)  עבור משפחות שלהן ילדים בעלי צרכים מיוחדים. גם אם מסיבות כלשהן המשפחה סיימה את הסבסוד שלה לימי הקלה אנחנו נקבל אותם.  היה לנו עכשיו ילד בעל צרכים מיוחדים קשים,  שסיים את הסבסוד שלו לנופש אך האם לאחר לידה, הגשנו את המקרה למחלקת רווחה, הם קיבלו עוד ימים, אנחנו הוספנו סבסוד משלנו – והילד נסע לנופש של שבוע להקל על המשפחה את ההתמודדות עם מצבה של האם. עלות ההפעלות היא גבוהה ביותר בגלל המצב של הנופשים, צריך להביא הפעלות למקום, לפחות 3 כאלו ביום, ועוד הפעלה יומית למתנדבות שעובדות כל כך קשה, עלויות מקום, ציוד רפואי, מזון לצוות ומזון מיוחד למי שצריך,  ביטח, הסעות, העלויות הן אסטרונומיות,  מה שמאפשר לנו לעמוד בכל הפעילות החיונית הזו והפעילות השוטפת של עשרות מועדוניות בשבתות אחר הצהריים אלו התמיכות הממשלתיות שאנו מקבלים. את החלק הבירוקרטי אנחנו משאירים למומחים לטפל, כל התמיכות הממשלתיות, קולות קוראים, מכרזים, הכל אנחנו מנהלים דרך משאבים. הם אלו שדרכם בכלל נחשפנו לאפשרות להיתמך על פי חוק על ידי מענקים ממשלתיים. השיתוף עם משאבים מאפשר לנו לקבל את התמיכות שאנחנו זכאים להם ולא היינו מקבלים באופן אחר. גם כי לא היינו יכולים וגם כי אין לנו את הפניות להתעסק עם כל הבירוקרטיה. וללא ספק מי שמתעסק במשהו אחד ומטפל באופן עקבי ידע טוב יותר מאתנו איך לנהל את  זה. אנחנו מתעסקים במומחיות שלנו – לסייע לבעלי צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם –  הדברים לא נופלים בין הכיסאות. משאבים גייסו עבורנו במהלך השנים מליוני שקלים והעבודה מולם  מקצועית וטובה.

 

הסיפור של משאבים:

משאבים החלה את דרכה בשנת 2004 עת פנו אל ר' יוסף ויטמן, מנכ"ל "משאבים- גיוס מענקים לעמותות", בבקשה להירתם לסיוע ל-4  משפחות ולארגן עבורם מגבית לחלוקת  "מתנות לאביונים". בחריצות אופיינית נרתם ר' יוסף ויטמן למשימה, החתים טפסים, רתם שותפים, ולצורך העברת הכספים הקים עמותה יחד עם מספר חברים נוספים, עד פורים מספר המשפחות הנתמכות הגיע מ 4 ל 24 והסכום שנאסף מתרומות היה רבע מיליון ₪. (כיום שווי הפעילות של אותה עמותה כמאה מיליון ₪ לשנה).  כדי להמשיך ולקיים את הפעילות ולתמוך במשפחות היה צורך לפנות באופן מסודר לקרנות ממוסדות כמו קרן עיזבונות ולתמיכות ממשלתיות . עמותות נוספות כמו "רפואה וחיים" "עזר נישואין" ששמעו על ההצלחה והבינו את הפוטנציאל הגלום בפנייה מקצועית לגופים ממנים ביקשו אף הן את עזרתו של ויטמן.  עם הגדלת היקף העבודה נפתח המשרד רשמית ונשכר צוות מקצועי לניהול הפעילות הענפה: מציאת מקורות מימון ובהתאמת קולות קוראים לפעילות העמותות.

במשאבים 20 אנשי צוות הכולל: מחלקת ניהול תיקים, מחלקת כתיבת תוכניות, ניהול אסטרטגי, ראש צוות, מנהלת מקצועית, מחלקת קשרי ניהול לקוחות ומחלקת לובינג.

מאמרים נוספים

הדרכות

ניהול עמותה בראש עיסקי

ניהול עמותה בראש עיסקי מנהלי עמותות טרודים ברמת היומיום במשימות רבות ומגוונות, החל מדאגה לתזרים המזומנים, אם באמצעות מציאת מקורות חדשים, אם בגיוס תרומות, המשך

המשך לקרוא

צור קשר עכשיו שתהיה חלק מהסיפורי הצלחה שלנוֿ!

דילוג לתוכן